לא נכשלתי. פשוט מצאתי 10,000 דרכים שבהן זה לא עובד (תומס אדיסון)

סתיו 2014

אילן טוען שהרעיון לשוקולד קוקוס הגיע ממני, אבל זה לא נכון.

אי הנחת של אילן מ"לקט", התובנות שהשיג תוך כדי ההתנסות והלילות הלבנים מדאגה וממחשבות על העתיד היוו קרקע פורייה להמשך קריאה וחיפוש רעיונות באינטרנט. ממלבי הקוקוס נותר הקוקוס, וממנו הגיע אילן למתכון שוקולד קוקוס, ונדלק.

התלהבתי. אני אוהבת שוקולד ואני אוהבת קוקוס וחשבתי שיש פוטנציאל שהשוקולד קוקוס הזה יהיה טעים.

אילן התחיל לערוך ניסיונות במטבח הביתי. במעבד המזון שבמטבחנו הפך הקוקוס לחמאת קוקוס, כנדרש. אליו נוספו מטבעות שוקולד מריר שהתמזגו היטב בחמאה, עוד 30 טיפות המתקה בסטיביה והתוצאה - לא טעימה.

במתכון, שמצאנו ב"בלוג דל פחמימות", סיפרה הגר, בעלת הבלוג, שהיא קונה מטבעות שוקולד מהשוקולטייר אלי טראב, שחנותו נמצאת ברחוב אבן גבירול שבתל אביב. חשבנו שלאיכות השוקולד יכולה להיות השפעה על התוצאה הסופית, אז קפצנו לתל אביב לראות היכן החנות ומה הן אותן מטבעות שוקולד מומלצות. הגענו לחנות קטנה ומקסימה, ריח השוקולד אפף אותנו ופרלינים קרצו מהמדפים. מישהו, אולי אפילו אלי טראב עצמו, עסק בייצור דפי שוקולד בירכתי החנות. שאלנו אותו על מטבעות השוקולד ושקענו בשיחה נעימה, שכללה הסברים על מסת קקאו ועל ההבדלים בין היצרנים השונים. קנינו שברי שוקולד, המורכב מדף מרצפן דקיק בין שתי שכבות עדינות של שוקולד מריר, ושקית מטבעות לניסיונות.

התענגנו על טעם השוקולד של אלי ולא שיערנו שנחזור אליו כעבור כשנה וחצי, מצוידים בלא מעט ידע ובניסיון שכבר הספקנו לרכוש, לביקור שונה לגמרי .

מטבעות השוקולד האיכותיים לא הניבו תוצאה טעימה יותר ולא הייתה ברירה אלא להחליף ממתיק. סילאן נשמע לנו כמו רעיון טוב, ממתיק בריא וטעים, אבל ברגע שהסילאן נמהל בתערובת השוקולד והקוקוס משהו קרה למרקם והוא הפך צמיגי וסמיך, בלתי ניתן לערבוב, ובשום אופן לא משהו שניתן "לצקת" לתבנית. הטעם לעומת זאת, היה מצויין.

אילן ניסה להבין מה קרה ולצורך כך הוא קרא, והרבה. מדהים כיצד מוטיבציה ועניין מאפשרים להתגבר על הדיסלקציה, ואולי לא כל כך מדהים...

אילן חשד שאולי יש מים בסילאן ש"שוברים" את השוקולד. הוא איתר את הטלפון של יצרן הסילאן והתקשר אליו כדי לברר לגבי תהליך הייצור ולבדוק האם אכן יש מים במוצר הסופי. לטענת היצרן, הסילאן אינו אלא מיצוי תמרים, ומים לא מעורבים בתהליך כלל.

אילן שקל את האפשרות שהמים הגיעו לתערובת תוך כדי תהליך האידוי בבן מארי וניסה לשנות את תהליך העבודה. בכל הניסיונות השוקולד נשבר עם הוספת הסילאן.

בשלב הזה כבר היה אילן אחוז "דיבוק" והתחיל לנסות ממתיקים נוספים, רטובים ויבשים. אף ממתיק לא נתן תוצאה טעימה כמו זו של הסילאן.

תוך כדי הניסיונות ליצור שוקולד קוקוס, מתחילים להתגבש אצל אילן עקרונות מקצועיים שיתחזקו בהמשך. הפרפקציוניזם דוחף אותו להקפדה על חומרי גלם איכותיים והחושים שלו לגבי הצרכים בשוק מכוונים אותו למוצר בריא וטבעוני, וכך, כל חומרי הגלם ושיטות העבודה נבחנים גם מול אמות מידה אלו.

ניסיונות וטעימות, ועוד ניסיונות וטעימות, ו........ללא הצלחה. או שהשוקולד יצא סמיך וצמיגי או שהוא לא היה טעים, והכישלון למצוא מתכון לשוקולד קוקוס שיענה לדרישותיו מתסכל את אילן מאד.

*****