חיפוש

Back to basic

פרק 4
10 בספט׳ 2017
זמן קריאה 2 דקות

אביב 2014

כשרק הכרנו אילן סיפר לי על חלום "בית האוכל", שעלה במספר גירסאות לאורך חייו - בית קפה "בשותף" עם הגיסה שהוא אוהב, "גזלן" עם אוטו שניצלים, דוכן פלאפל ליד הכל-בו של הקיבוץ, קיוסק בבריכה...

לכל החלומות היה מוטיב משותף - מקום קטן ואינטימי שבו יכין ויגיש אוכל ביתי, פשוט, טעים ומוקפד, שיהווה אופציה לארוחה איכותית ולא יקרה.

בעיתוי הזה, ה"גזלן" נראה היה לאילן כאופציה הטובה ביותר. לידנו, בסמוך לקיבוץ, יש אזור תעשיה. ממנו, כך האמין, יגיעו הרבה קונים לארוחת צהריים, שתשלב אוכל בסיסי וטעים עם שירות קשוב ומלא הומור, ואולי אפילו ייסע כל יום לקיבוץ אחר לספק ארוחת צהריים זולה וקלה לילדי בית הספר.

אילן החל לדובב "גזלנים" אותם פגש במהלך נסיעותיו, ליד צומת מגידו, באיזור באר שבע ואפילו קבע פגישה במועצה בניסיון להבין מה צריך לעשות כדי לקבל רישיון לאוטו כזה.

ועם הברורים מתבהרת תמונה – אין רישוי לבישול באוטו. אחרי מחשבה נוספת הוא הבין שבכלל לא בא לו לשרת קהל, וכשהצעתי, כניסיון, שילך לטגן שניצלים בבית אוכל אחר הרעיון קרס מול עינינו ממש, אין לו שום חשק לטגן שניצלים.

חלום "בית האוכל" הסתבר כמופע מוקדם של הרצון להיות עצמאי ואדון לזמנו ולא באמת תשוקה להקים עסק של אוכל ביתי וחמים.

נטשנו את "בית האוכל" אבל לא את האוכל.

כאן המקום לספר שלאחריו גירושיו נכנס אילן למטבח בעל כורחו. הילדים נשארו לגור איתו, והיה לו חשוב לספק להם מסגרת משפחתית, וכחלק ממנה גם אוכל ביתי טעים.

והוא הצליח, האוכל שהכין היה מצויין, הוא נהנה להכין אותו וכולם נהנו לאכול אותו.

אז אילן ידע שהוא אוהב להכין אוכל.

עוד רעיון שהשתעשע בו בעבר היה הכנת סלטים "על האש". לטעמו, לא היו מספיק כאלו על המדף ובטח שלא טעימים.

פנינו לשם.

אילן קנה ירקות, תיבל, מינגל, קצץ וערבב וחילק לטעימות, היה טעים – אש!

אחרי ההתלהבות הראשונית ניגשנו לבדיקה של כדאיות כלכלית.

ראשית העלויות: כמה עולים הירקות, כמה זמן צריך לעבוד עליהם עד שהם מוכנים, כמה גרם סלט מבושל יוצא מקילו ירק.

אחר כך, איך נמכור: אילן דיבר עם כמה בעלי מעדניות שהכיר וניסה לבדוק האם יהיו מוכנים לשים ממרחי ירקות שלו במקררים.

ולבסוף, בכמה נוכל למכור: התחלנו לבחון מחירים של סלטים מבושלים, לא אלו של צבר או של שטראוס, אלא סלטים שנמכרים במעדניות או ממותגים כגורמה, כלומר – יקרים.

מהר מאד גילינו - זה לא כדאי - לא ראינו איך אנחנו יכולים להתקרב אפילו לאופציה תחרותית.

********