"תנו לי נקודת משען ואני אזיז את העולם" (ארכימדס)
אביב 2014
חודש ההתראה המוקדמת שלאחר הגשת ההתפטרות חלף במהירות ובסיומו ניצבנו מול הריק שנוצר.
הנושא הכלכלי הטריד מאד את אילן. למרות שידענו שאנחנו יכולים לחיות תקופה מסויימת רק מהמשכורת שלי אילן סרב לקבל את המצב החדש.
דמי האבטלה צפויים היו להגיע רק כעבור 3 חודשים, ואילן חיפש מקור הכנסה חלופי, זמני, כל שהוא.
ניסיתי לשכנע שאין צורך להיחפז, שינוח קצת מהתקופה הקשה שעבר וינסה לברר לעצמו מה הוא רוצה לעשות.
"מה אני יכול לעשות בכלל?" הוא שאל. לא הייתה לי תשובה, גם אני לא ידעתי.
אילן השקיע את עצמו בסידורים בבית ובעזרה להורים ולכל מי שצריך והתחיל למנות בפניי ובפני עצמו את כל החוסרים שלו: "לא למדתי מקצוע", "לא עשיתי שום דבר אחר", "מי ייקח אותי בגילי", "מה יש לי להציע", "אין לי הוכחות".
הצעתי לו ולרחרח ולבדוק מה בכלל מחפשים בשוק.
אבא של אילן המליץ על "מעברים בעמק", גוף של המועצה שמספק, בין היתר, שירות תמיכה ועזרה למחפשי עבודה. אילן קבע אתם פגישה והופתע לגלות אשת מקצוע נעימה, אדיבה וקשובה. הוא קיבל הסברים וטיפים לחיפוש העבודה ונרשם לפורטל מחפשי העבודה.
ישבנו יחד לכתוב קורות חיים. אילן, שהדיסלקציה הרחיקה אותו מהמילה הכתובה, הופתע לגלות כמה מרשימים קורות החיים שלו וכמה דברים טובים יש לו להציע למעסיק הפוטנציאלי, גם אם לא למד והוכשר מקצועית בנעוריו ובבחרותו.
יום יום הוא עבר על הצעות העבודה, אבל אלה לא הלהיבו אותו, בלשון המעטה. פועל במשק חקלאי, עבודה על כלים חקלאיים, ניהול חווה... אל העבודות המועטות שכן ניראו כשוות ניסיון נשלחו קורות החיים, לא התקבלה תשובה מאף אחת.
יום אחד, הגיעה הצעה מהקיבוץ להשתלב באחד מענפי המשק. אילן, שרצה כבר להתחיל לעבוד, התלהב והתחיל לפתח רעיונות איך לקדם את הענף ואילו שינויים כדאי לעשות, ואני, מנגד, מצננת את התלהבותו, לי ברור שהקיבוץ לא מעוניין בשינוי.
לאט לאט התברר שאכן לא יהיה שינוי, וכי התפקיד שונה מכפי שאילן הבין ואינו אלא "כיסוי" לתפקיד אחר שבו הוא אינו מעוניין.
ההתנסות הזו הייתה מתסכלת ולעיתים אף מעליבה, אבל הבחינה של אפשרויות התעסוקה איפשרה לאילן להבהיר לעצמו את רצונותיו.
והרצון היה ברור ובהיר - להיות אדון לעצמו ולזמנו.
אז התחילו מחשבות על יזמות, ועל עצמאות.
*******
Comments